חדשות

שימוש מוקדם בקוצב לב עשוי להאריך חיים אצל חולי אי ספיקת לב

מחקר, שהוביל פרופ' אילן גולדנברג, מנהל המחלקה הקרדיולוגית ב"שיבא", הוכיח ירידה ב-40% בתמותה וב-60% באשפוזים לאחר שבע שנים

מחקר רב-לאומי שהוביל פרופסור אילן גולדנברג, מנהל המחלקה הקרדיולוגית במרכז הלב ב"שיבא" ומנהל העמותה למחקרי לב וכלי דם בישראל, הראה כי התערבות מוקדמת בחולי אי-ספיקת לב באמצעות קוצב דו-חדרי עם דפיברילטור, עשויה להאריך חיים באופן משמעותי.

פרופ' אילן גולדנברג (צילום: "שיבא")

פרופ' אילן גולדנברג (צילום: "שיבא")

תוצאות המחקר הוצגו בסוף השבוע בכנס ה-American College of Cardiology שהתקיים בוושינגטון ופורסמו אמש (יום א') ב-NEJM. המחקר מדגיש את יתרונות ההתערבות המוקדמת, בעת שתסמיניה המקדימים של המחלה עדיין קלים מאוד.

במחקר השתתפו 1,820 חולים מ-112 מרכזים רפואיים בארה"ב, באירופה, בישראל ובקנדה והוא נעשה בשיתוף אוניברסיטת רוצ'סטר במדינת ניו יורק.

לראשונה נבדקה בו השאלה אם התערבות מוקדמת על-ידי קיצוב דו-חדרי בחולים עם ירידה בתפקוד הלב – וכאמור ללא תסמיני אי ספיקת לב מתקדמים - עשויה להוריד תמותה לטווח ארוך לעומת הטיפול הסטנדרטי באוכלוסייה הזו. החוקרים עקבו אחר המטופלים במשך יותר משבע שנים. התברר, שגם לאחר תקופה זו נראתה ירידה של יותר מ-40% בשיעור התמותה ויותר מ-60% בשיעור האשפוזים בשל אי ספיקת לב מתקדמת.

"כידוע", הבהיר פרופסור גולדנברג, "אי ספיקת לב מהווה את אחת הסיבות העיקריות לתמותה מוקדמת בקרב חולי לב. במחלה חלה ירידה בתפקוד הלב, ועקב כך חוסר יכולתה של משאבת הלב להעביר דם וחמצן לאיברי הגוף בכמות הרגילה בכל פעימה. אי ספיקת לב עשויה להיווצר לאחר התקפי לב או עקב מחלות אחרות, כמו סוכרת ויתר לחץ דם".

כיום, הטיפול המקובל בחולי אי ספיקת לב הוא תרופתי. התערבות במכשירים מיוחדים, כולל קוצבי-לב, או השתלת לב מלאכותי, או השתלת לב מתורם, נעשית בדרך-כלל כשהמחלה מתקדמת יותר והחולה סובל מתסמיני אי ספיקת לב מתקדמים. הבעיה היא, שכאשר תסמיני אי ספיקת הלב מתקדמים יותר, הפרוגנוזה רעה מאוד. מעל 50% מחולי אי ספיקת לב נפטרים בטרם עברו חמש שנים מאבחון המחלה.

במחקר הנוכחי התברר, שהתערבות מוקדמת על-ידי השתלת קוצב דו-חדרי עם דפיברילטור, מאריכה חיים ומביאה לכך שכ-90% מהחולים שקיבלו את הטיפול הזה חיו יותר מחמש שנים נוספות ורובם אף הגיעו למעקב של יותר משבע שנים.

כל החולים שנכללו במחקר היו עם ירידה בתפקוד הלב והפרעה בהולכה בין שני חדרי הלב, אך ללא תסמיני אי ספיקת לב קלים מאוד של קוצר נשימה במאמץ מוגבר. קבוצת החולים חולקה באופן אקראי לטיפול בקיצוב דו-חדרי (הגורם לסנכרון בין שני חדרי הלב) ביחד עם דפיברילטור (הפועל כאשר קיימות הפרעות קצב מסכנות חיים, ועל-ידי כך נמנע מוות פתאומי) - לעומת טיפול בדפיברילטור בלבד, ללא קיצוב דו-חדרי.

במחקר ב"שיבא" נטלו חלק פעיל צוות המכון לשיקום הלב בהובלת ד"ר רוברט קלפנר, היחידה למחקרים קליניים בראשות פרופסור מיכאל שכטר, פרופסור מיכאל אלדר, מנהל מרכז הלב ופרופסור מיכאל גליקסון מנהל היחידה להפרעות קצב.

נושאים קשורים:  חדשות,  דפיברילטור,  אי ספיקת לב,  קוצב לב,  המרכז הרפואי "שיבא"
תגובות