אשפוזים חוזרים לאחר אוטם שריר-לב קשורים לאירוע הראשוני, ולא למצב בשחרור

אשפוזים חוזרים לאחר אוטם שריר הלב (Myocardial Infarction) נוטים להתרחש בשבועות ובחודשים הראשונים של תקופת ההתאוששות לאחר שהחולה שוחרר לביתו, והסיבות לכך קשורות כנראה לאירוע הראשוני; כך עולה ממחקר רטרוספקטיבי שעליו דיווח בשבוע שעבר כתב העת Journal of the American College of Cariology

את צוות המחקר הוביל ד"ר אומש חוט (Umesh Khot). הוא נעשה על 3,069 חולים ששוחררו לבתיהם לאחר שקיבלו טיפול בעקבות MI ב"קליבלנד קלינק" בין השנים 2012-2008. נמצא, כי 16% מהם חזרו להתאשפז בתוך 3 חודשים. 47% חזרו לבית החולים עקב MI או מסיבה אחרת הקשורה בבעיה קרדיו-וסקולרית. 39% חזרו להתאשפז בתוך 15 הימים הראשונים שלאחר השחרור מהאשפוז הוקדם.

"הממצאים שלנו מנוגדים למחקרים קודמים שבהן נטען כי הגורמים לאשפוזים חוזרים לאחר MI אינם משתנים באופן מובהק לאורך הזמן"

מחברי דו"ח המחקר ציינו, כי הסיכון לאשפוז חוזר היה גבוה מיד לאחר השחרור. אשפוז חוזר מסיבה קרדיו-וסקולארית היה שכיח יותר עד ל-15 יום אחרי השחרור. לאחר מכן, נראתה מגמת ירידה בהקשר לאשפוזים חוזרים שלא בהקשר קרדיו-וסקולארי.

לדברי ד"ר חוט, "הממצאים שלנו מנוגדים למחקרים קודמים שבהן נטען כי הגורמים לאשפוזים חוזרים לאחר MI אינם משתנים באופן מובהק לאורך הזמן... במקום זאת, הגורמים שמובילים לאותם אשפוזים חוזרים (readmissions) הם חלק ממדד האשפוז הראשוני (index hospitalization)".

הוא הוסיף: "אסטרטגיות למניעת אשפוזים חוזרים צריכות להיות מיושמות ממש ביום הכניסה לאשפוז הראשון ולא ביום השחרור. מאחר שהולך וגדל הלחץ לצמצם את משך השהות בבית החולים בשל עלויות, שחרור מוקדם מדי של המטופל עלול להוביל לשיעור מוגבר של אשפוזים חוזרים – ובאופן פרדוקסלי הדבר יעלה את סך העלויות של בית החולים".

לפי המחקר, שלושה חודשים לאחר השחרור מהאשפוז הראשון, הסיכון הכולל לאשפוזים חוזרים מתייצב לשיעור של למטה מ-3 אשפוזים חוזרים ל-100 מטופלים לחודש.

לדברי החוקרים, מגבלת המחקר העיקרית היא העובדה שהתבצע על אוכלוסיית מטופלים במרכז רפואי יחיד. עם זאת הם הדגישו, כי גישות שונות המבוססות על בחינת הסיכון וגורם האשפוז החוזר לאורך זמן עשויות להיות מועדפות במטרה לשפר את איכות הטיפול ב-MI.