הקשר בין הפרעות במחזור השינה לבין סיכון מוגבר לפתח פרקינסון

הפרעה בפעילות מקצבים צירקדיאניים הינה נפוצה מאוד מבוגרים זקנים, בעיקר בקרב אלו עם מחלות נוירודגנרטיביות, כולל מחלת פרקינסון. עם זאת, לא ברור האם הפרעה צירקדיאנית עשויה להיות פרודרום לפרקינסון.

מטרת מחקר זה הייתה להעריך את הקשר בין מקצב מנוחה-פעילות (rest-activity rhythm – RAR) לבין סיכון להיארעות פרקינסון, ולבדוק האם הקשר הזה אינו תלוי בהפרעות שינת לילה.

זהו מחקר שינה המהווה חלק ממחקר הקוהורט האורכי Osteoporotic Fractures in Men Studyי(MrOS) אשר נערך בין 1 בדצמבר 2003 לבין 31 במרץ 2005. מתוך 3,135 גברים החיים במגורים קהילתיים אשר גויסו למחקר, ל-3,049 היו נתוני RAR מדויקים. מתוכם, 119 הוצאו מהמחקר מכיוון שכבר היו חולים בפרקינסון או שהיה חסר מידע על היארעות המחלה בהם, כך שנותרו 2,930 גברים ללא פרקינסון במצב הבסיס. הנתונים נותחו במהלך ה-1 בפברואר ועד ה-31 באוגוסט, 2019.

החוקרים בדקו פרמטרים של RAR במהלך 24 שעות (אמפליטודה, mesor, robustness ו-acrophase), אשר נוטרו ע"י שעון אקטיגרפיה. היארעות מחלת פרקינסון התבססה על אבחנת רופא מטפל. בוצעה רגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים על מנת לקבוע את הקשר בין רביעונים של מדדי RAR לבין הסיכון להיארעות פרקינסון.

בקרב 2,930 הגברים שנכללו במחקר (גיל ממוצע 76.3 שנים, סטיית תקן 5.5), 78 (2.7%) פיתחו מחלת פרקינסון במהלך 11 שנות המעקב. לאחר שכל המשתנים נלקחו בחשבון, הסיכון לפרקינסון היה מוגבר עבור הפרמטרים הבאים:

• אמפליטודה צירקדיאנית מופחתת (מדד לחוזק המקצב) – יחס סיכויים עבור ירידה בסטית תקן אחת היה 1.77, רווח בר סמך 95% 1.30-2.41.
• Mesor מופחת (מדד לרמת הפעילות הממוצעת) – יחס סיכויים עבור ירידה בסטיית תקן אחת היה 1.64, רווח בר סמך 95% 1.22-2.21.
• Robustness מופחת (מדד לכמה קרובה הפעילות לתבנית קוסינוסית במשך 24 שעות) – יחס סיכויים עבור ירידה בסטיית תקן אחת היה 1.54, רווח בר סמך 95% 1.14-2.07.
• P<0.005 עבור כל מגמה.

לנבדקים שהיו ברבעון הכי נמוך מבחינת אמפליטודה, mesor או robustness היה סיכון של כמעט פי 3 לפתח פרקינסון לעומת הנבדקים שהיו ברבעון הכי גבוה מבחינת אמפליטודה (יחס סיכויים 3.11, רווח בר סמך 95% 1.54-6.29), mesor (יחס סיכויים 3.04, רווח בר סמך 95% 1.54-6.01) ו-robustness (יחס סיכויים 2.65, רווח בר סמך 95% 1.24-5.66).

הקשר נצפה גם לאחר התאמה נוספת להפרעות שינת לילה ומשך השינה בהשוואה בין הרבעון הכי נמוך לרבעון הכי גבוה (יחס סיכויים לפרמטר אמפליטודה 3.56, רווח בר סמך 95% 1.68-7.56; יחס סיכויים לפרמטר mesor 3.24, רווח בר סמך 95% 1.52-6.92; יחס סיכויים לפרמטר robustness 3.34, רווח בר סמך 95% 1.45-7.67).

נצפתה התמתנות מסוימת של קשרים, אך התבנית נותרה זהה לאחר שהוצאו מקרי פרקינסון שהתפתחו תוך שנתיים ממצב הבסיס, בהשוואה בין הרבעון הכי נמוך לרבעון הכי גבוה (יחס סיכויים לפרמטר אמפליטודה 2.40, רווח בר סמך 95% 1.15-5.00; יחס סיכויים לפרמטר mesor 2.76, רווח בר סמך 95% 1.35-5.67; יחס סיכויים לפרמטר robustness 2.33, רווח בר סמך 95% 1.07-5.07).

מדד ה-Acrophase (משך זמן שיא רמת הפעילות) לא נמצא קשור באופן מובהק לסיכון לפתח מחלת פרקינסון.

החוקרים הראו כי קצביות צירקדיאנית מופחתת הייתה קשורה לסיכון מוגבר להיארעות מחלת פרקינסון, ממצא אשר מרמז כי יתכן והיא מייצגת מאפיין פרודרומלי חשוב לפרקינסון. מחקרים עתידיים נחוצים על מנת לקבוע האם הפרעה צירדקיאנית עשויה להיות גורם סיכון לפרקינסון והאם אסטרטגיות לשיפור תפקוד צירקדיאני יכולות להשפיע על הסיכון לפרקינסון.

מקור: 

Yue Leng et. al (2020) JAMA Neurology. doi:10.1001/jamaneurol.2020.1623