קורונה בישראל

דו"ח המבקר: שורת ליקויים בטיפול משרד הבריאות במשבר הקורונה

כשלים במערך הבדיקות ובחקירות האפידמיולוגיות, מענה לקוי לקשישים דיירי בתי אבות, נזקים לבריאות החולים בקהילה ושירותי רפואה מרחוק בלתי זמינים לכל | רופאי בריאות הציבור: "הכתובת היתה על הקיר"

"זמן ההמתנה עד קבלת תוצאת בדיקה אצל 74% מהנבדקים הוא לאחר יותר מ-36 שעות מההפניה לבדיקה". צילום: יונן סינדל/ פלאש 90

דו"ח ובו ממצאי ביניים שפרסם היום (ג') מבקר המדינה ועוסק במשבר הקורונה מציג שורה של ליקויים משמעותיים בטיפול משרד הבריאות וגופים נוספים במשבר וממליץ למקבלי ההחלטות לטייב את עבודת הממשלה בעת הזאת, לשפר את תפקוד המערכות הממשלתיות והציבוריות בטיפול במשבר וכן לשפר את השירות לציבור בתחומים השונים שבהם עסק הדו"ח. נוסח הדו"ח רך ועם זאת הממצאים מדברים בעד עצמם, כאשר המבקר קורא  לגופים השונים "לפעול במהירות וביעילות לתיקון הליקויים שטרם תוקנו כדי לטייב את המשך ההתמודדות עם משבר הקורונה".

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הודיע כי ממצאי הביניים בדו"ח הזה ישולבו בדו"ח מקיף הרבה יותר שצפוי להתפרסם במהלך 2021. הדוח המיוחד בן שמונה פרקים עוסק בנושאים הבאים: הפעלת היכולות הטכנולוגיות של השב"כ כשירות לסיוע למשרד בריאות החקירות האפידמיולוגיות; היעדר תשתיות מחשוב ללמידה מרחוק; ליקויים בפעילות רשות המסים; מערך הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון הקורונה; החקירות האפידמיולוגיות לקטיעת שרשרת ההדבקה; הטיפול באזרחים הוותיקים דיירי מוסדות חוץ-ביתיים; וליקויים ברפואה הקהילה.

פער בין משרד הבריאות ליכולת מעבדות הקופות לביצוע הבדיקות

על מערך הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון קורונה נכתב בדו"ח: "בישראל בוצעו למעלה מ-1,930,000 בדיקות קורונה עד אוגוסט ב-40 מעבדות. משרד הבריאות רכש 2.1 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות בעלות של 98 מיליון שקל אלא שטרם הוצגה תכנית לשימוש בהן".

הביקורת מצאה שקיים פער בין תכנון משרד הבריאות והיכולת של מעבדות קופות החולים, לבין היערכות הקופות בפועל לביצוע הבדיקות במעבדותיהן בחורף. מעבדות הקופות מתכננות להגדיל את יכולת ביצוע בדיקות ב-24,000 בדיקות ליום יותר מאשר משרד הבריאות מתכנן.

כן מצא המבקר שקיימת אי תאימות בנוגע לתכנון ההיקף וסוג הריאגנטים שיסופקו לחלק ממעבדות קופות החולים כך שיתאימו למכשירים שברשותן. זמן ההמתנה עד קבלת תוצאת בדיקה אצל 74% מהנבדקים הוא לאחר יותר מ-36 שעות מההפניה לבדיקה. 33% מקבלים את התוצאות לאחר יותר מ-72 שעות.  מתוך רכש של 2.4 ערכות לבדיקות סרולוגיות מתכנן משרד הבריאות לבצע 300,000 בלבד, ולגבי יתר ה-2.1 מיליון הנותרות אין למשרד  תכנון. בפועל הובאו לישראל רק 250,000 ערכות ועד ספטמבר בוצעו בפועל כ-60,000 בדיקות בלבד.

לפיכך המליץ מבקר המדינה למשרד הבריאות "לסיים את השיח עם כל קופות החולים ולהכין תכנית בתיאום עם כל הגורמים המפעילים את המעבדות בדבר היקף וסוג הריאגנטים שיסופקו להם ובאופן שיתאימו למכשירים שברשותן ולמספר הבדיקות המתוכננות. בנוגע  לזמן ההמתנה עד קבלת תוצאת הבדיקה, הומלץ למשרד הבריאות "לאסוף את מלוא הנתונים על פרק הזמן הנדרש להליכי הדיגום והבדיקה, כדי שיוכל לזהות 'צווארי בקבוק' ולהסירם, וכך לקצר ולייעל את התהליך ולקדם את קטיעת שרשרות ההדבקה".

המבקר גם ממליץ למשרד הבריאות "להנחות את קופות החולים, מד"א, המעבדות, ושאר הגורמים העוסקים בלקיחת דגימות ובטיפול בהן, לקבוע שיטה סדורה ותקפה לבצע בדיקות איכות בשלב הדגימה, שאיננה מתבססת על בדיקות אקראיות, לנתח את הגורמים לתוצאות השגויות של הבדיקות ולהביא לצמצום מספרן".

ניהול כושל של מערך החקירות האפידמיולוגיות

בנושא החקירות האפידמיולוגיות לקטיעת שרשרת ההדבקה מצא המבקר כי  מספר החקירות האפידמיולוגיות מפרוץ המגיפה ואז סוף אוגוסט עמד על 106,888, כאשר 5,622 חקירות לא הסתיימו. היחס בין מספר החוקרים למספר התושבים בישראל עומד על 1 ל-9,000, לעומת 1 ל-4,000 בגרמניה ו- 1 ל-2,200 באנגליה.

כ-64% מ-76 חקירות מדגמיות שבדק מבקר המדינה במחוז ירושלים ביוני-יולי החלו רק לאחר יותר מארבעה ימים ממועד קבלת תוצאה חיובית של בדיקה מעבדה, למרות שהזמן היעיל לביצוען לחולה הוא בין 24 ל-48 שעות. למשרד הבריאות לא היתה מערכת יעילה לניהול איכותי של מערך החקירות האפידמיולוגיות. בספטמבר 2020, לאחר החבירה למפקדת אלון בפיקוד העורף הוחל בהטמעת מערכת מעודכנת לניהול החקירות, אך רק בתחילת נובמבר 2020 המערכת מתוכננת להיות מופעלת במלואה.

עוד עלה כי תיעוד החקירות ביולי-אוגוסט 020, נעשה בחלק גדול מהמחוזות באמצעות טפסים ידניים ולא כטופס ממוחשב "חכם", בשיטה איטית, בלתי יעילה, לא מבוקרת, הדורשת כפל במשאבי כוח אדם ובעלת פוטנציאל רב לטעויות. בנוסף, המערכת לניהול החקירות של משרד הבריאות איננה מקושרת למערכת לניהול נתוני התלמידים של משרד החינוך. לא ניתן לאחזר נתונים באופן מקוון על אודות תלמידים שיש פוטנציאל שנחשפו לחולה בכיתתם או בבית ספרם או בכל מוסד חינוכי אחר בו הם לומדים.

גם לאחר תגבור מספר החוקרים האפידמיולוגים, בספטמבר 2020, עדיין מספרם ביחס לאוכלוסיה קטן ביחס למספרם במדינות האחרות ולכך השפעה על פרקי הזמן להשלמת החקירות, איתור מגעים פוטנציאליים ויעילות קיצור שרשרות ההדבקה.

המבקר מצא כי הכלים שהפעיל השב"כ לא אפשרו לו לעמוד במלוא המשימה שהוטלה עליו. בנוסף, התרחשו אירועים שבהם השב"כ פעל בניגוד לכללים ולנהלים ו"בדרך שהיה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות הציבור".

מבקר המדינה המליץ שמשרד הבריאות ומפקדת אלון בפקוד העורף יפעלו בתיאום ובשיתוף פעולה מלא ומתואם כדי להצליח להגיע ליעד שקבעו. כמו כן הומלץ שיקיימו מעקב אחר ביצועי המערך וככל שנדרש ימשיכו בעדכון המערכת. עוד הומלץ לשפר את ניהול נתוני החקירות והבקרה עליהם, "כך שיהיה בידי משרד הבריאות בסיס נתונים אמין והכרחי לקבלת החלטות מבוססות בכלל ולצורך קטיעת שרשרת ההדבקה בפרט.

פערים במענים לאזרחים ותיקים בבתי האבות 

על הטיפול באזרחים הוותיקים בני 65 ומעלה השוהים במוסדות חוץ ביתיים - 71,000 – נמסר בדו"ח כי מתחילת אוקטובר 619 מהם נפטרו מקורונה - 36% מכלל הנפטרים, למרות ששיעור האזרחים הוותיקים בכלל האוכלוסיה פחות מ-1%. שיעור הדיירים מבין הנפטרים מקורונה גדול כמעט פי שישה משיעורם באוכלוסיית האזרחים הוותיקים ופי יותר מ-40 משיעורם באוכלוסיה הכללית. "קיימים פערים במענים הניתנים לאזרחים והתיקים נשאי קורונה במוסדות החוץ ביתיים", נכתב בדו"ח.

המבקר מצא כי לא נעשה וידוא לגבי כל העובדים במוסדות אלו הבאים במגע עם הדיירים הנבדקים, ואין ברשות פרויקט "מגן אבות ואמהות" תמונת מצב בעניין. היקף מיטות האשפוז עבור דיירים אלו במוסדות הגריאטריים הוא 38% - 44% (440 מתוך יעד של 1,000 או 1,150 מיטות), ולא נקבע מועד להשגת היעד שנקבע לזמינות של כ-1,000 מיטות לדיירי המוסדות שהם נשאי קורונה.

בכל אחד מהימים שבין 10.8.20 ל-24.8.20 היו מאושפזים בבתי החולים הכלליים 45 אזרחים ותיקים בממוצע, אף שלהערכת הצוותים הרפואיים ניתן היה להעבירם לאשפוז בבית חולים גריאטרי. אילו אותם אזרחים ותיקים היו אכן מועברים לאשפוז במחלקות קורונה בבתי חולים גריאטריים, ניתן היה לפנות מיטות בבתי החולים הכלליים לאשפוז חולי קורונה מהאוכלוסיה הכללית.

מבקר המדינה המליץ למשרד הבריאות "לבחון את האפשרות להגדיל את מספר הבדיקות הנלקחות מהדיירים והעובדים במוסדות החוץ-ביתיים המיועדים לאזרחים הוותיקים בימי סוף השבוע, שכן לפי נתונים מאוגוסט 2020, בימים אלה מספר הבדיקות שבוצעו באוכלוסיה הכללית היה קטן ביותר מ-50% משאר הימים". כן הומלץ לבוחן דרכים שונות נוספות לבידוד הדיירים נשאי הקורונה במוסדות, ואם ניתן לנצל טוב יותר את האפשרות לאשפז האזרחים הוותיקים חולי קורונה במחלקות הקורונה בבתי החולים הגריאטריים".

חיסוני השפעת לא הושלמו, רפואה מרחוק אינה זמינה לכל

בהתייחסו לרפואה בקהילה כתב מבקר המדינה: "גם בעת התמודדות מערכת הבריאות עם התפשטות נגיף הקורונה יש להבטיח רצף שירותים רפואיים חיוניים הניתנים בקהילה, כדי למנוע פגיעה בבריאות הציבור והידרדרות במצב הרפואי של החולים".

המבקר מצא בין היתר כי למרות שהמועד הרצוי להתחלת מתן חיסוני השפעת הוא ספטמבר, משרד הבריאות עדיין לא השלים ההיערכות למתן 3.4 מיליון החיסונים שהוזמנו. כמו כן שירותי הרפואה מרחוק אינם זמינים ונגישים לכלל האוכלוסיה ובכלל זה לאוכלוסיות ראויות לקידום, אוכלוסיות בעלות אוריינות דיגיטלית נמוכה ומי שאין לו מחשב או טלפון חכם ואף מי שאין במקום מגוריו תשתית אינטרנט.

הביקורת העלתה כי "שיעור ההתחסנות נגד שפעת עונתית בקרב עובדי מערכת הבריאות המטפלים בחולים ובאוכלוסיות פגיעות נמוך בהשוואה בינלאומית ועמד בישראל על 36% בחורף 2019/2018, למול 50%-78% במדינות מובילות. בתקופת הסגר וגם אחריה חלה ירידה בהגעת חולים למרפאות הקופות, למרפאות חוץ בבתי החולים וכן לבתי החולים לקבלת טיפול רפואי. מספר המגיעים למרפאות לרפואת משפחה ירד בשבוע ה-15 להתפרצות הקורונה לכ-24.5 אלפי ביקורים בשבוע מול 71.2 אלפי ביקורים בשבוע לפני ההתפרצות. המצב הרפואי של חלק מהחולים בכל הקופות היה חמור. בכך שנמנעו מלפנות למרפאות בקהילה ולבתי החולים היה סיכון לחייהם".

משרד הבריאות לא פעל לגיבוש אופן הפעולה המיטבי שיפחית את רתיעת הציבור מלבקר בעת הצורך במרפאות הקהילה, במרפאות החוץ בבתי חולים ובחדרי המיון ויפיג את חששות הצוותים המטפלים מלתת שירות לחולים המגיעים לשם.

אמנם היקפי השימוש ברפואה מרחוק גדלו במידה ניכרת, מציין המבקר, אך עם זאת, "לא התקיימה הדרכה על פי קווים רפואיים מנחים, בשיתוף האיגודים המקצועיים בהסתדרות הרפואית בנושא המצבים הרפואיים, מאפייני החולים והתנאים המאפשרים מתן טיפול מרחוק".

מבקר המדינה המליץ למשרד הבריאות ולקופות החולים לגבש תוכנית סדורה למתן חיסוני השפעת שתכלול כוח אדם רפואי בהיקף שיתאים להיקף המתחסנים, לקבוע את השיקולים בקביעת הקבוצות באוכלוסיה שמומלץ לחסנן ולפרסמם, לאתר מקומות להתחסנות, להסדיר תנאים פיזיים לשמירת בטיחות המטפלים והמטופלים, לשקול לחסן בבתים אוכלוסיות שבסיכון עם מחלות מורכבות, לקבוע תאריך יעד לתחילת מבצע החיסונים ולסיומו, להבטיח שהשוהים במוסדות ובמיוחד במוסדות לקשישים יחוסנו ולגבש מסע הסברה בדבר חשיבות ההתחסנות בפני שפעת עונתית.

כן מומלץ שמשרד הבריאות, בשיתוף האיגודים המקצועיים בהסתדרות הרפואית ישלימו הליך הפקת לקחים מהניסיון שנצבר עד כה בנושא הרפואה מרחוק, ויפעלו לשימור היכולות שהתפתחו בעת מגפת הקורונה לצורך יישומן בשגרה ולקראת עתות חירום, כולל אפשרות להתפרצות של גלים נוספים, אם יקרו. ראוי שמשרד הבריאות והאיגודים המקצועיים יגבשו קווים רפואיים מנחים לשילוב נכון בין שירותי הרפואה הפרונטלית לבין רפואה מרחוק; שהמשרד והקופות יגבשו מענה מתאים לאוכלוסיות הראויות לקידום ויכינו תוכניות הדרכה וסיוע למטופלים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה.

איגוד רופאי בריאות הציבור: כישלון מערכתי ולא כשלים נקודתיים

איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית מסר את תגובתו לדו"ח המבקר: "מתוך הפרטים על הליקויים הנקודתיים ניתן לחבר את הנקודות ולראות את התמונה הכוללת של כישלון מערכתי המעיד על ליקוי מאורות. האחריות היא של הפיקוד העליון ולא של הש.ג. חשוב שנתמקד ביישום הלקחים המערכתיים העולים מהדו"ח על מנת לשפר ההתמודדות שלנו עם משבר הקורונה ואיומים נוספים".

לדברי הרופאים, "משבר הקורונה חושף את ההזנחה רבת השנים של מערכת הבריאות בדגש על מערך בריאות הציבור, שהמשיכה באופן בלתי נתפש גם בעיצומה של מגיפה עולמית. הניוון וחוסר ההפעלה של מערכות חיוניות כדוגמת רשות החירום הלאומית יחד עם ריכוזיות יתר כפי שבא לידי ביטוי בתחום המעבדות ובכניסה המאוחרת של קופות החולים לתוך תהליכים שונים, פגעו ביכולת ניהול מושכל של משבר הקורונה.

"הכתובת היתה על הקיר: קונספציה כושלת של ההנהגה, ניתוק מצרכי השטח, היעדר תכנון קדימה וראייה כוללת, חוסר נכונות להיערך ולהשקיע בפתרונות קבע בבריאות הציבור פגעו קשות בהתמודדות הלאומית עם משבר הקורונה. מדו"ח המבקר ניכר, כפי שהאיגוד הזהיר, כי התועלת בשימוש בשב"כ ככלי מסייע לאיתור מגעים אינה מצדיקה את הנזק וכי יש צורך להפסיק מיידית את השימוש בכלי זה. למרות מאמץ ראוי להערכה מצד השב"כ, ולאחר שיפור בתקופת ההפעלה השנייה, הכלי אינו מאפשר איתור של רוב הנדבקים אלא לכל היותר ביחס של 0.3 נדבקים לכל מאומת מזוהה ואינו מסייע כלל לחקירה האפידמיולוגיות ולאיתור מקום ההדבקה.  יתר על כן, גם לאחר שיפורים, לכל היותר 8% מהמגעים נמצאים כחולים לעומת 24% (פי שלושה) בחקירות האפידמיולוגיות האנושיות".

עוד מציינים באיגוד כי "מהדו"ח עולה גם כי מערך החקירות האפידמיולוגיות לא תוגבר בצורה מספקת בכוח אדם מקצועי קבוע ולא הושקעו המשאבים הנדרשים בשדרוג מערכת המידע. עמדת מומחי האיגוד, שנמסרה לפני זמן רב למשרד הבריאות, היא כי יש צורך בתיעדוף ומיקוד החקירות האפידמיולוגיות. החקירות צריכות להתמקד באיתור אירועי התפרצות תוך הפקת לקחים ובאיתור מגעים בסיכון לתחלואה קשה. חיוני שנתמקד כעת בשינוי סדר העדיפויות, תוך העמדת בריאות הציבור במרכז תשומת הלב, השקעה בכוח אדם ומשאבים תוך תכנון קדימה ובשינויים מערכתיים שיאפשרו לנו להתמודד בצורה טובה יותר עם משבר הקורונה ואיומים אחרים על בריאות הציבור".

נושאים קשורים:  דו"ח מבקר המדינה,  משבר הקורונה,  חדשות,  איגוד רופאי בריאות הציבור
תגובות