מחקרים

מהם המאפיינים הפיזיים של קשישים עם סיכון מוגבר לנפילות?

שטח חתך ורמת הסננת השומן בשרירי הירך הינם קשורים לעליה בסיכון לנפילה בנשים קשישות עם אסוטאופרוזיס

25.08.2021, 15:11
תכנית אימון למניעת נפילות של קשישים (אילוסטרציה)
תכנית אימון למניעת נפילות של קשישים (אילוסטרציה)

הקשר בין כמות ומבנה שרירי השלד והדרדור בתפקוד הפיזי בקשישים עוד לא לחלוטין מובן. מטרת מחקר מוצלב (cross-over) זה הייתה לבחון את הקשר בין הסננת רקמת שומן תוך שרירית (intermuscular adipose tissue - IMAT) בירך, מסת שרירי הגפיים (Appendicular Muscle) וסכנת נפילה בנשים קשישות לאחר גיל המעבר עם אוסטאופרוזיס. בנוסף החוקרים בחנו את ההבדל במסת השריר, IMAT וסכנת נפילה באותה אוכלוסייה לאחר חלוקה למטופלות סרקופניות ולא סרקופניות על בסיס מבדק Appendicular Skeletal Muscle Mass Indexי(ASMMI) מבוסס dual-energy X-ray absorptiometryי(DXA).

29 נבדקות (גיל ממוצע של 72.4±6.8 שנים, BMI ממוצע של 23±3.3 ק"ג/מ2, וציון T-score של -2.7±0.2) השלימו את ההערכה הקלינית הבאה: (1) DXA כלל-גופי על מנת לבחון ASMMI (2) ;MRI על מנת לבחון את שטח החתך של השרירים (Cross-Sectional Muscle-CSA) ו-IMAT של שרירי הירך, מצויינים בערכים מוחלטים (IMATabs) ויחסיים (IMATrel); (3) הערכת סכנת נפילה במערכת OAKי(Khymeia, Noventa Padovana, Italy). מציאת קשר בין סכנת נפילה (ציון OAK וגרסה ממחושבת של Brief-BESTest) לבין מאפיינים קליניים (ASMMI, CSA, IMATrel, IMATabs) נעשתה בעזרת קורלציית פירסון. מידע אודות הומגניות הנתונים בין קבוצות מטופלות שהוגדרו סרקופניות לעומת לא-סרקופניות בוצעה באמצעות Student t-test או מבחן Mann-Whitney. החוקרים השתמשו בגודל ההשפעה (Effect Size-ES) על מנת לבחון את גודל ההשפעה של תוצאות מובהקות.

מתוך קבוצת המחקר, 11 נבדקות הוגדרו סרקופניות, בעוד 18 נבדקות נוספות הוגדרו לא-סרקופניות, על בסיס מבדק ASMMI (ערך סף של 5.5 ק"ג/מ2). נצפה קשר חיובי בין OAK ו-CSA (r2=0.19; p=0.033), וקשר שלילי בין OAK לבין IMATrelי(r2=0.27; p=0.009). לא נמצא קשר בין OAK לבין ASMMI ובין ASMMI ו-IMATrel.

מטופלות סרקופניות התייצגו עם משקלים (p=0.002, גודל השפעה של 1.3, גדול), BMI (p=0.0003, גודל השפעה של 1.82, גדול), CSA (p=0.010, גודל השפעה של 1.17, בינוני) ו-IMATabs (p=0.022, גודל השפעה של 1.63, גדול) נמוכים באופן מובהק ביחס למטופלות לא-סרקופניות. לעומת זאת, ציוני OAK ו-IMATrel היו זהים בין הקבוצות.

מסקנת החוקרים הייתה כי ציוני IMAT ו-CSA נמוכים בשרירי הירך נמצאו קשורים לעליה בסיכון לנפילה בעוד ציון ASMMI לא נמצא קשור לתפקוד פיזי של קשישים.

מקור: 

Vitale J.A., et al. (2021) “Appendicular Muscle Mass, Thigh Intermuscular Fat Infiltration, and Risk of Fall in Postmenopausal Osteoporotic Elder Women”. Gerontology, August 2021. Vol. 67, Issue 4, p.415-424. doi.org/10.1159/000513597

נושאים קשורים:  מחקרים,  סיכון לנפילה,  מסת שריר,  סרקופניה,  הידרדרות תפקודית
תגובות