גידול דרמטי במספר הזקנים הסיעודיים בישראל

מספר הזכאים לגמלת סיעוד מביטוחי הסיעוד הפרטיים ומהביטוח הלאומי כמעט הכפיל את עצמו בעשור האחרון, כך עולה ממחקר שפרסם הבוקר (ה') מרכז טאוב ובו נתונים על מערך הטיפול הסיעודי בישראל.

אוכלוסיית ישראל מזדקנת בקצב מהיר ותוחלת החיים של האזרחים הוותיקים בישראל מוסיפה לעלות גם היא. אוכלוסיית בני ה-75 ומעלה גדֵלה בממוצע בכ-9,000 נפש בשנה. משנת 1999 ועד שנת 2021 עלתה תוחלת החיים של גבר בן 65 בכשלוש שנים ושל אישה בת 65 בשלוש שנים וחצי.

המחקר שערכו ניר קידר, פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' אבי וייס מכיל נתונים על מערך הטיפול הסיעודי בישראל, מידע על מספר המבוטחים בביטוחים הפרטיים, נתונים מעודכנים על ההוצאה הלאומית על סיעוד לאורך השנים האחרונות, מספר האזרחים הוותיקים המוגדרים סיעודיים וזכאים לגמלת סיעוד ציבורית ופרטית, ועוד. החוקרים מצביעים על הכשלים בביטוח הסיעודי ומציעים חלופות מדיניות שעשויות לשפר את שירותי הסיעוד ולהיטיב עם האזרחים הוותיקים הנזקקים להם.

הטיפול באוכלוסיית הזקנים מפוצל בין גורמים רבים 

הטיפול באוכלוסיית הזקנים, לרבות פעולות לשימור התפקוד ולמניעת הידרדרות תפקודית בת מניעה, מפוצל בין מספר רב של גורמים שאינם פועלים בתיאום ולכל אחד מהם מנגנון ביורוקרטי שונה. בעוד שהמדיניות הרווחת כיום שואפת לאפשר לזקנים להזדקן בבית ובקהילה שבה הם משולבים (aging in place), אין מדיניות כוללת שתשלב בין הגורמים השונים המטפלים באוכלוסיה זו ואין גוף אחד שתפקידו לתכלל את פעילות הגורמים השונים בתחום.

כפל ביטוחים

עיקר שירותי הסיעוד בקהילה ניתנים במימון הביטוח הלאומי, אך למעלה מחמישה מיליון אזרחים מחזיקים גם ביטוח סיעוד פרטי. כ-346 אלף זקנים קיבלו גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי בדצמבר 2023 (לעומת כ-180 אלף בשנת 2018), בשווי כספי של יותר מ-16 מיליארד שקל בשנה. השירות העיקרי שניתן במימון הביטוח הלאומי הוא מטפל בבית הזקן הסיעודי.

נוסף על כך, כ-30 אלף זקנים סיעודיים נמצאים במסגרות חוץ-ביתיות. רובם הגדול מטופלים במוסדות סיעודיים, תחת האסדרה והפיקוח של משרד הבריאות, וכ-5,000 זקנים תשושים מטופלים בבתי אבות, תחת האסדרה והפיקוח של משרד הרווחה.

במהלך העשור האחרון מספר המבוטחים בביטוחי פרטי כמעט הכפיל את עצמו, מחצי מיליון מבוטחים ב-2012 ל-0.9 מיליון ב-2022. מספר המבוטחים בביטוח הקבוצתי של קופות החולים גדל אף הוא, מ-4.0 מיליון בשנת 2012 ל-4.8 מיליון בשנת 2022. לעומת זאת, בפוליסות קבוצתיות שאינן דרך קופות החולים, חלה ירידה ניכרת באותו פרק זמן, מ-0.9 מיליון לכ-0.2 מיליון מבוטחים. כיוון שבשנים אלו האוכלוסיה גדלה, בסך הכל הכיסוי של ביטוחי הסיעוד הפרטיים ירד מ-69% מהאוכלוסיה בשנת 2012 ל-60% בשנת 2022.

גידול בהוצאה הלאומית על סיעוד 

החוקרים מראים כי בשנת 2022 היתה ההוצאה הלאומית על סיעוד כ-23.6 מיליארד שקל. רוב ההוצאה הופנתה לשירותי טיפול בקהילה (18.7 מיליארד שקל), והשאר התחלק בין אשפוז סיעודי, בתי אבות ואשפוז סיעודי מורכב.

מתוך ההוצאה הלאומית, חלקה של ההוצאה הציבורית על סיעוד היה 16.7 מיליארד שקל (כ-71%) וההוצאה הפרטית עמדה על כשבעה מיליארד שקל.

השוואה שערכו החוקרים בין ההוצאה הלאומית על סיעוד בשנת 2018 ובשנת 2022 מצביעה על גידול של כ-63% בתקופה זו, שהם כתשעה מיליארד שקל. עיקר הגידול היה בהוצאה הציבורית על טיפול ביתי, כשבעה מיליארד שקל. שיעור המימון הציבורי עלה מ-63% בשנת 2018 ל-71% בשנת 2022.

מספרם של הזקנים המוגדרים סיעודיים ומקבלים גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי הוכפל משנת 2012 ועד שנת 2022, בשעה שמספרם של מקבלי גמלת אזרח ותיק, שניתנת בהגעה לגיל הפרישה, גדל ב-40% בלבד.

נוסף על הגידול במספרם של מקבלי גמלת הסיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, גדל באופן בולט גם מספרם של מקבלי גמלת סיעוד מחברות הביטוח דרך פוליסות הסיעוד שבבעלות קופות החולים. על פי נתוני רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משנת 2012 עד 2022 גדל מספרם של מקבלי הגמלה הפרטית החדשים ב-150%, מ-7,000 לכ-18 אלף.

הבדלים בשיעור המבוטחים בקופות החולים

מנתונים שאספו החוקרים מקופות החולים ומתפרסמים לראשונה עולה כי יש הבדל ניכר בשיעור המבוטחים בביטוח הסיעודי הקבוצתי בין קופות החולים. מכבי שירותי בריאות מובילה עם 60% מהמבוטחים בקופה, אחריה "כללית" עם 52%, ואחרונות "לאומית" עם 38% ו"מאוחדת" עם 35% מהמבוטחים החברים בהן.

נתוני הקופות מראים ששיעור המבוטחים בביטוח סיעודי לפי גיל גם הוא אינו אחיד. השיעור הגבוה ביותר של מבוטחים הוא בקבוצת הגיל 25 ומטה. נתון זה מוסבר בכך שעד גיל 18 אין צורך בתשלום פרמיה כדי להיות מבוטח בביטוח הסיעודי של הקופות. קבוצת הגיל שבה שיעור המבוטחים הנמוך ביותר היא בני 25-35, עם 37%. שיעורי המבוטחים גבוהים יותר בקבוצת הגיל 65-75 (51%), ומגיל 75 יש ירידה בשיעור המבוטחים, המוסברת בוויתור על הביטוח עקב תשלומי הפרמיה הגבוהים הנדרשים בגילים אלה.

הבדלים בתשלומי הפרמיה בין קופות החולים

תשלומי הפרמיה עולים במידה ניכרת עם העלייה בגיל. ממוצע תשלומי הפרמיה בגיל 30 עומד על 16 שקל לחודש, בגיל 50 על 114 שקל לחודש, בגיל 70 על 251 שקל לחודש ובגיל 80 על 301 שקל לחודש.

הפרמיה החודשית בקופת חולים מאוחדת בקבוצות הגיל שבין 25 ל-50 היא היקרה ביותר. מעל גיל זה, הפרמיה ב"כללית" היא הגבוהה ביותר. בקופת חולים לאומית תשלומי הפרמיה עבור גילאי 46 ומעלה הם הנמוכים ביותר. יש לציין כי פרט להצמדה למדד המחירים לצרכן, תשלומי הפרמיה צפויים לעלות בשנים הקרובות לפי מתווה שנקבע בין קופות החולים לרשות שוק ההון.

פרופ' דוידוביץ אמר כי "הזדקנות האוכלוסיה היא אחד מאתגרי הבריאות המשמעותיים ביותר כיום ובעשורים הקרובים. כפי שאנחנו מראים במחקר, המבנה הנוכחי של ביטוחי הסיעוד, מעבר לכך שאינו בר קיימא, סובל מכשלים רבים ומעמיק את הפערים בבריאות בין קבוצות אוכלוסיה. יש צורך דחוף בשינוי מבני כדי לתקן זאת".

הצעות לחלופות מדיניות 

חיסכון חובה לסיעוד – כל תושב יהיה מחויב בחיסכון חודשי ייעודי למצב סיעודי, בסכום קבוע או כאחוז מהשכר.

הפיכת הביטוח הסיעודי של קופות החולים לביטוח חובה – צעד כזה צפוי להגדיל באופן ניכר את מספר משלמי הפרמיה החודשית ולהרחיב את הבסיס של משלמי פרמיה צעירים שאינם צפויים להגיע בקרוב למצב סיעודי.

חלופה נוספת נוגעת לביטוח הסיעודי הציבורי. החוקרים מציעים להגדיל את הרכיב הסיעודי בתשלום החודשי לביטוח הלאומי, ולהפנות את הכספים שמהלך זה יניב לפעולות למניעת הידרדרות תפקודית ולתוספת שעות עזרה לאנשים במצב סיעודי ברמות הגבוהות ביותר.

ניר קידר, מעורכי המחקר, אמר כי "הגידול הדרמטי במספר הזכאים לגמלת סיעוד והקפיצה במספר תביעות הביטוח הפרטי מחייבים חשיבה מחודשת על מערך הסיעוד בכללותו, תוך מעקב מתמיד והיערכות מתאימה להזדקנות האוכלוסיה בישראל".