מחקר חתך זה נערך במטרה לבדוק אם הקשר שבין ערכי לחץ הדם (BP) לתפקוד קוגניטיבי משתנה בהתאם לגיל וליכולת התפקודית בקרב קשישים.
עוד בעניין דומה
Milan Geriatrics 75+ Cohort Study הוא מחקר עוקבה שבוצע במרפאות חוץ וכלל 1,540 משתתפים בגילאי 75 ומעלה.
משתתפי המחקר עברו מדידות לחץ דם, מבחן מיני-מנטל (Mini-Mental State Examination – MMSE), הערכה של פעולות יומיומיות בסיסיות ופעולות יומיומיות אינסטרומנטליות (instrumental activities of daily living).
הקשרים בין מדדי BP לבין הציון ב-MMSE נותחו לראשונה בכלל אוכלוסיית המחקר בעזרת מודלים של רגרסיה לינארית ולאחר מכן נבחנו לפי ריבוד על פי גיל, פעולות יומיומיות בסיסיות ופעולות יומיומיות אינסטרומנטליות. כל הניתוחים הותאמו לגורמים סוציו-דמוגרפיים ונוכחות תחלואות נלוות.
בניתוח של כלל אוכלוסיית המחקר נמצא, כי ערכים גבוהים של לחץ דם סיסטולי, לחץ דם דיאסטולי, לחץ הדופק (pulse pressure) ולחץ הדם העורקי הממוצע (mean arterial pressure – MAP) קשורים לציונים גבוהים ב-MMSE.
כל עלייה של 10 מילימטר כספית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי נקשרה עם עלייה של 0.26 ו-0.55 נקודות ב-MMSE, בהתאמה.
הקשרים בין ציוני MMSE לבין ערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ו-MAP השתנו בהתאם לגיל ולתפקודיות, והיו חזקים במיוחד בקרב משתתפים בגילאי 85 ומעלה, עם הפרעות בתפקוד היומיומי הבסיסי ובתפקוד היומיומי האינסטרומנטלי.
החוקרים סיכמו, כי בקרב קשישים ומבוגרים עם הפרעה בתפקוד היומיומי, התפקוד הקוגניטיבי משתפר ככל שלחץ הדם עולה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
