ישנן ראיות כי יש קשר בין סמנים המעידים על פגיעה לבבית לבין תפקוד קוגנטיבי של מטופלים עם מחלת לב וכלי דם. החוקרים שיערו כי רמות גבוהות של טרופונין לבבי T עם רגישות מוגברת (high-sensitivity Cardiac Troponin T - hs-cTnT) קשורות לתפקוד קוגנטיבי ודרדור קוגנטיבי באוכלוסייה של קשישים בריאים.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 1,226 נבדקים בריאים בגילאי 60 שנים ומעלה מתוך מחקר Berlin Aging Study II. המטופלים גוייסו מתוך האוכלוסייה הכללית של ברלין וסביבתה בין השנים 2009-2014. בבסיס, מדדו רמות של hs-cTnT וביצעו מבדקים קוגנטיביים הכלולים בסוללת הבדיקות extended Consortium to Establish a Registry for Alzheimer’s Disease (CERAD-Plus). בנוסף, הנבדקים ביצעו מבדק DSSTי(Digit Symbol Substitution Test) בבסיס ובבדיקת מעקב (7.3±1.4 שנים לאחר הבדיקה הראשונית). תוצאות מבדק CERAD סוכמו לפי ארבע מוקדים קוגנטיביים (מהירות עיבוד, תפקודים ניהוליים, הבניית-ראייה וזכרון). לאחר סיכום הציונים, החוקרים חישבו ציוני Z מתוקננים. הם ביצעו גם רגרסיה לניארית מתוקננת ובלתי מתוקננת על מנת לנתח את הקשר בין hs-cTnT לבין תפקודים קוגנטיביים. הם השתמשו במודלים לניאריים מעורבים למציאת הקשר בין hs-cTnT ודרדור קוגנטיבי לפי השינויים בציוני DSST על פני זמן.
גילם הממוצע של נבדקים בעת גיוסם למחקר עמד על 68.5±3.6 שנים, מהן 49% היו נשים ולהם רמות hs-cTnT חציוניות של 6 ננוגרם/ליטר (טווח בין-רבעוני של 4-8 נ"ג/ליטר). תוצאות המחקר לא הדגימו קשר מובהק בין רמות hs-cTnT ומאפיינים קוגנטיבים שונים בבסיס, לאחר תקנון עבור גיל, מין, רמת השכלה וגורמי סיכון קרדיווסקולריים. רמת hs-cTnT נמצא קשור לדרדור קוגנטיבי, אשר נותר מובהק סטטיסטית לאחר תקנון מלא (מקדם בטא מתוקנן של -0.82, רווח בר-סמך של 95%, -1.28 עד -0.36; p=0.001). לאחר ריבוד לפי מין, הקשר בין hs-cTnT נותר מובהק סטטיסטית בגברים אך לא בנשים.
מסקנת החוקרים הייתה כי רמות גבוהות יותר של hs-cTnT בגברים קשישים קשורות לדרדור קוגנטיבי, כפי שנמדד בעזרת DSST.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
